מאמרים
מאמרים » הפקת ספר בהוצאה עצמית, בעצמכם » על העריכה
מאת מעין רוגל: סופרת, תסריטאית, מפצחת סיפורים, מנחת כתיבה ומלווה כותבים.
* הפוסט נכתב בלשון נקבה מתוך הוקרה והכרה ברוב הנשי העוסק במקצוע העריכה. אבל כל הנאמר תקף כמובן גם לעורכים, כותבים וסופרים.
יש למעשה שלוש ׳שכבות׳ של עריכה בעבודה על ספר.
– עריכה ספרותית
– עריכה לשונית
– הגהה
יש ביניהן הבדל, ולעתים קרובות העורכת הלשונית והעורכת הספרותית והמגיהה הן נשות מקצוע שונות שעובדות על הספר. מהות העבודה שונה מאוד בין שלוש השכבות האלה.
העריכה הספרותית היא העבודה עם הכותב על דיוק ושכלול הסיפור כולו, מרמת השפה, דרך רמת המבנה והעלילה ועל לדיוק פעולות הדמויות. העורכת הספרותית היא זו, מלבד הכותב, שצריכה להכיר ולהבין לעומק הכי טוב את הסיפור, לזהות את הפוטנציאל ואת החוזקות של הסיפור ולסייע לסופרת להביא את הסיפור למקסימום מימוש ודיוק. היא אחראית לדייק את השפה, של המספר ושל הדיאלוגים, לזהות אי התאמות בתוך הפרטים בעלילה, להבין מתי פרקים עובדים או לא עובדים, ואותו דבר לגבי מהלכי עלילה נקודתיים יותר.
עבודת העריכה יכולה להתבצע באופנים שונים, זה תלוי מאוד בעורכת. זה יכול להיות תהליך של פינג פונג על חתיכות מהסיפור עד לגיבוש השפה והמבנה, זה יכול להיות סבב עריכה על הטקסט המלא. עריכה ספרותית לרוב מתבצעת לפחות בשני סבבים, אבל הרבה פעמים בעוד. סבב — כלומר הערות של העורכת, תיקונים של הסופרת. העריכה מסתיימת כשהסופרת והעורכת יחד מחליטות שהסיפור יושב ומוכן לשלב הבא. לרוב יוגדר בהסכם בעל פה או בכתב עם העורכת כמה סבבים כוללת העריכה (וודאו תמיד שאם יש צורך בסבב נוסף — זו תהיה אפשרות, גם אם בתשלום נוסף.)
אין (עד כמה שידוע לי) לימודי תעודה או תואר בעריכה ספרותית. יש לעתים קורסים פרטיים. ההשכלה והידע של עורכת ספרותית מגיע הרבה פעמים מלימודי עריכה לשונית, ספרות, כתיבה יוצרת ומקצועות קרובים. הידע הנרכש מגיע מעבודה בתחום, עריכת תרגום, עריכת תוכן, התמחות בהוצאות, עבודה כעוזרות לעורכות מרכזיות, ונסיון נצבר.
עריכה לשונית עוסקת בכללי השפה והתאמה של השפה וכיפוף הכללים בהתאם לסגנון הכתיבה. העורכת הלשונית מכירה על בוריה את השפה העברית, כללי התחביר והדקדוק, יודעת לזהות ולתקן טעויות מקריות וטעויות שנובעות מחוסר בידע של הסופרת (מעטים מאתנו באמת מכירים את כל כללי השפה). הטיה של פעלים, זכר ונקבה, כתיב מלא וכתיב חסר, כללי האקדמיה החדשים או הישנים, פסיק בתוך הסוגריים או אחריהן, בג״ד כפ״ת בראש מילה או כיווצי דיפתונג — כל אלה — התחום שלה.
לעתים קרובות העורכת הספרותית היא גם עורכת לשונית. אני רואה בזה יתרון כיוון שאז תיקוני הלשון תמיד קשובים יותר ומחוברים יותר למהות הסיפור, ולשפה הייחודית שמייצרת הכותבת. אפשר לראות גם יתרון בפיצול העריכה הספרותית והלשונית לשתי עורכות נפרדות בכדי שעוד זוג עיניים מקצועיות יעבור על הטקסט ויפנש אותו היטב.
עריכה לשונית היא מקצוע שנלמד, לרוב בלימודי תעודה, במכללות, באוניברסיטאות ובקורסים. מבחינת הידע המקצועי — ידיעת השפה ועיניים של נץ, תשומת לב לפרטים, דייקנות ושיטתיות הן תכונות שחשובות מאוד אצל עורכת לשונית.
העריכה הספרותי והלשונית מתבצעות לפני עימוד הספר. ההגהה מתבצעת אחרי העימוד. ההגהה היא למעשה איתור טעויות שחמקו, סימני דפוס שברחו, אותיות שהתחלפו, פסיקים חמקמקים, גלישות של פסקה לעמוד לא רלוונטי, סוגריים שלא נסגרו, טעויות איות שפוספסו. מבין שלושת השלבים זה השלב הכי טכני. אבל הוא הכרחי כדי לנקות את הטקסט מטעויות לפני הדפוס.
ברוב ההוצאות / שירותי ההפקה נהוג לתמחר סבב הגהה אחד לפני העתקי שמש (כלומר ההכנה לדפוס עצמו) ואחד אחרי. אני בעד לעשות סבב הגהות נוסף, לבד או עם איש מקצוע, כדי לוודא שהטקסט באמת נקי לחלוטין. באופן אישי אני נוטה לעשות שלושה סבבי הגהה, וגם אז דברים מתפספסים.
המגיהות והמגיהים הם הרבה פעמים עורכי לשון בהכשרתם, אבל לא בהכרח. יותר מהכל הם צריכים עיני נץ וריכוז מטורף.
העריכה הספרותית מתומחרת בהתאם להיקף הטקסט, לעומק העבודה הנדרשת עליו ודרישות העורכת.
איגוד אנשי ספר (איגוד מקצועי של עורכים, מתרגמים ומגיהים) מציע תעריפי מינימום לסוגי העריכה השונים. לעריכה ספרותית ההמלצה שלהם היא 950 ₪ לא כולל מע״מ לכל גיליון דפוס. גיליון דפוס הוא 24,000 תווים, כולל רווחים. ספר באורך ממוצע (50 אלף מלים), הוא בסביבות 12 גיליונות דפוס. כלומר עלות עריכה בתעריף של איגוד אנשי ספר (שהוא בעיני תעריף הוגן ולא הכי גבוה) הוא בסביבות 14,000 ₪ כולל מע״מ. הסכום הזה נמצא די באמצע הסקאלה. תמצאו הצעות ב שמונת אלפים או תשעה אלפים, ותמצאו הצעות בסביבות העשרים או השלושים אלף. ככל שהטקסט איתו תגיעו לעריכה בשל ומסודר יותר, כך העלות נמוכה יותר כיוון שהיקף העבודה במאמץ ובשעות, הנדרש מהעורכת, הוא קטן יותר.
העריכה הספרותית כולל קריאות מרובות, פגישות, וליווי צמוד של העורכת עד לנקודת הסיום של העריכה. יש עורכות נהדרות שימשיכו ללוות אתכם גם בשלב כתיבת גב הספר, והעתקי השמש, ופינישים, אך זה לא חלק מההתחייבויות שלהן במסגרת עבודתן.
האיגוד מציע גם תעריף של 600 ₪ לפני מע״מ לגיליון דפוס לעריכה שאינה כוללת ליווי צמוד אלא עבודה של עריכה בסבבים מוגדרים וזהו. בלי הפגישות ובלי הליווי. יש סופרים רבים שמבנה כזה ישרת אותם. במקרה כזה החישוב הוא בסביבות 8000 ₪, גם כאן תוכלו למצוא בעלות גבוהה יותר או נמוכה יותר.
העריכה הלשונית דורשת עבודה יותר טכנית ופחות מעמיקה, ויחד עם זאת דורשת הרבה מאוד השכלה וידע.
לפי התעריפון של איגוד אנשי ספר עריכה לשונית צריכה לעלות לכם בין 300–400 ₪ לגיליון דפוס. גם כאן מדובר בהמלצה של האיגוד ובסכום שנמצא די במרכז הסקאלה.
עורכות ספרותיות שהן גם עורכות לשוניות יתנו לכם הצעת מחיר שתשקלל את שתי שכבות התרגום. לרוב זה יצא זול יותר מעבודה עם שתי עורכות שונות.
העלות של הגהה היא בין 80–140 ₪ לפני מע״מ לגיליון דפוס לפי האיגוד בהתאם למצב הטקסט ולעומק ההגהה (עם או בלי תיקוני לשון קלים).
כל זה זו הקדמה, כדי להבחין בין סוגי העריכה. אני רוצה להתעמק מעט בנושא העריכה הספרותית.
כיוון שהעריכה היא תהליך עומק, ודורשת חיבור משובח בין העורכת לסופרת, חשובה ההיכרות, הדיאלוג, והחיבור האישי, לעתים זה יותר חשוב מניסיון קודם, תמיד זה יותר חשוב בעיני מתמחור.
חפשו המלצות, וחפשו עורכות שערכו ספרים שאתם מעריכים ואוהבים. חפשו את שמות העורכות בדף הקרדיטים של הספרים שאתם מעריכים, בקשו מסופרים שאתם מעריכים את עבודתם המלצות. צרו לכם רשימה של אפשרויות. קראו מעט על העורכות האלו, הניסיון, תיק העבודות, המלצות או דיס המלצות.
במידה ואתם עובדים עם שירות הפקה לספר, בקשו את רשימת העורכות הספרותיות המצויות בהסכם עם המפיק שלכם, בדקו האם אתם יכולים להביא אתכם אשת מקצוע שאינה ברשימה הקבועה של המפיק. עשו את אותו בירור לגבי העורכות העובדות עם המפיק (המלצות, דיס המלצות, תיק עבודות)
צמצמו את הרשימה לשתיים או שלוש עורכות שנראות לכם רלוונטיות בשלב זה.
נהוג ולגיטימי לבקש דוגמת עריכה (לרוב ללא תשלום), לעמוד או שניים מכתב היד כדי שתוכלו להתרשם מאופי ההערות הקריאה והגישה של העורכת ולראות אם היא מתאימה לכם. בקשו דוגמת עריכה מהעורכות הרלוונטיות ברשימה שלכן, וראו מי מהן מחוברת יותר אליכם, ואת הגישה של מי אתם מעדיפים.
קבעו פגישת היכרות, דברו על תיקוני העריכה, העלו הסתייגויות, העדפות, חששות, רצונות, הקשיבו לעורכת, זו ההזדמנות שלכם להבין איך תתנהל העבודה ברמה המקצועית והאישית ולעשות בחירה מושכלת. אני מציעה לבקש הצעת מחיר אחרי הפגישה, כשגם אתם וגם העורכת מבינים בגדול איזו עבודה צפויה לכם.
עורכת טובה לא תיתן לכם הצעת מחיר סופית לפני שתקרא את הטקסט במלואו ותדע להעריך את היקף העבודה הנדרש.
קחו לכם זמן לבדוק את הצעת המחיר, להשוות את הצעות המחיר השונות, ולבסוף, בהתאם לפגישות, לדוגמאות העריכה ולהצעות המחיר (לפי סדר חשיבות יורד), בחרו לכם עורכת לספר.
דאגו לתאם עם העורכת שלכם את תנאי התשלום כדי ששני הצדדים יהיו שלווים ונינוחים בעבודה. מה כוללת העריכה, כמה סבבים לאורך כמה זמן, עלות של סבבים נוספים, כמה פגישות, כמה תשלומים, מה הקרדיט המדויק שתבקש בספר, צורת עבודה — במיילים, בפגישות, כל גרסאות מודפסות או בקבצים. סגירה של כל הפינות לפי היציאה לדרך תמנע הרבה מאוד ויכוחים, ועוגמת נפש בהמשך. וצרו גם מנגנון יציאה מהעבודה המשותפת, כלומר מה קורה אם באמצע הדרך אתם לא מרוצים מהעבודה ורוצים להחליף עורכת. תאמו עם העורכת שלכם את נקודת היציאה ואת תנאי התשלום במקרה כזה.
ענו לעצמכם על השאלות הבאות:
– האם היא זיהתה בעיות שאתם יודעים שיש בטקסט ולא ידעתם איך לפתור?
– האם היא זיהתה בעיות שלא חשבתם עליהן?
– האם היא קשובה ומבינה את הסיפור שלכם, האם היא מעריכה את הסיפור שלכם ומאמינה בו? (אל תעבדו לעולם עם עורכת שלא חושבת שיש ערך לסיפור שלכם).
– האם ההצעות שלה לפתרון של בעיות נשמעות לכם טוב? האם הן בכיוון?
– איך היא מגיבה להתנגדויות שלכם? האם היא קשובה ומצליחה לשכנע אתכם? האם אתם מרגישים ש׳אין עם מי לדבר׳ והיא קשוחה מדי? האם היא מוותרת מהר מדי? (אתם צריכים עורכת שתהיה קשוחה אתכם, תתעקש ותתווכח אתכם, אבל תדע גם לשחרר אם אתם מסבירים את עצמכם ומשכנעים אותה).
– האם היא התייחס רק לשכבה השטחית של הטקסט (הערות לשוניות), או שנגעה והתייחסה גם לעומקו (העלילה, הדמויות, התמות, הרבדים העמוקים של הכתיבה).
– האם שיטת העבודה שלה מתאימה לכם?
– האם אתם מרגישים נינוחים מספיק איתה כדי לדבר גם על החששות שלכם מהתהליך?
– האם היא נוסכת בכם ביטחון?
אחרי שעניתם לעצמכם על השאלות האלה, בדקו את הספרים שערכה עד היום, לכו לראות אותם בחנויות או בספריה. האם הם מרשימים אתכם, האם הם מהוקצעים, האם קופצות לכם טעויות לעיניים? באלו הוצאות הם יצאו? האם ערכה סופר או סופרת כלשהם ליותר מספר אחד?
ולבסוף — האם המחיר ותנאי התשלום אפשריים מבחינתכם.
אני באופן אישי לא מאמינה במיקוח עם אנשי מקצוע, לא כאלה שהמעורבות שלהם עמוקה. במידה הצורך כן לגיטימי בעיני לבקש פריסה לתשלומים בהתאם לתהליך העבודה או לפי זמנים קבועים מראש. לגיטימי גם לבקש, במקרים של מימון המון, לשלם מקדמה לפני הקמפיין ואת יתרת הסכום אחריו. חשוב — עמדו בתנאי התשלום שנקבעו, ודאו אם נושא המע״מ (כן או לא כולל) לפני היציאה לדרך, בקשו קבלות על כל תשלום.
– העורכת לא ׳משנה׳ לכם את הטקסט. תפקידה הוא לאתר את הבעיות ולהציע פתרונות אפשריים, אבל האחריות היא שלכם ושלכם בלבד. זה הספר שלכם. אל תמהרו לקבל כל פתרון שהעורכת מציעה, לעולם אל תעשו ׳קבל הכל׳ על התיקונים שלה. עברו עליהם אחד אחד. אם הפתרון שהציעה לא נראה לכם — ותרו עליו, אבל היו קשובים לכך שככל הנראה היא עלתה על בעיה, מצאו לה פתרון משלכם שנאמן לכם ככותבים. כאשר אנחנו קשובים לבעיות, ומחפשים להם פתרונות משלנו, אנחנו שומרים על הסגנון והשפה הייחודיים שלנו, אבל גם מאפשרים לספר שלנו לעבור עריכה מקצועית ומעמיקה כראוי.
– העורכת איתרה בעיה שבעיניכם היא לא בעיה? התווכחו, שכנעו אותה, נמקו, הסבירו, הקשיבו לטיעונים שלה באותה הקשבה בה אתם מקשיבים לעצמכם ומצפים ממנה להקשיב לכם. מישהו מכם בוודאות צודק. עורכת טובה תוותר במקרה כזה רק אחרי ששכנעתם אותה היטב שהבחירה שלכם מושכלת, שחשבתם עליה ובדקת אותה.
– כשאתם מקבלים את הערות העריכה בכל אחד מהסבבים, קראו גם אתם את הטקסט במלואו, אל תתייחסו רק לתיקונים של העורכת, כל קריאה תחשוף בפניכם עוד נושאים ואלמנטים שפספסתם קודם, וככל שתעבדו יותר על הטקסט תבינו אותו ותראו אותו בעיניים מעמיקות יותר.
– אם אתם לא בוטחים בדעה ובידע ובתפיסה של העורכת שלכם — החליפו עורכת, אם אתם שלמים עם הבחירה שלה — הקשיבו לה. תפקידה להביא אתכם ואת הטקסט שלכם למקסימום. היא תאתגר אתכם ותעצבן אתכם, ותקשה עליכם, וזה יוציא מכם את הכתיבה הכי טובה ומקצועית שלכם. היא משהו מפריע לה ולא יושב, היא כנראה צודקת. זכרו שזה המקצוע שלה והידע שלה, ושאתם לא אובייקטיביים. אתם לרוב או מאוהבים בטקסט שלכם, או שונאים אותו.
– עורכת טובה תיתן לכם גם נקודות אור ותסמן לכם נקודות טובות במיוחד. חפשו אותם. הן הדלק שלנו להמשך העבודה שיכולה להיות קשה וסיזיפית לפעמים.
– זכרו שעריכה לא אמורה להיות קלילה וכיפית. אם זה קל מדי — זו לא עבודת עומק. זה לא אמור להיות סבל, אבל זה אמור להיות אתגר. אל תיבהלו מהרגעים הקשים.
– ההמלצה שלי — אל תשנו דברים מאחורי גבה של העורכת. יש סופרות שנוטות לעשות את זה. אחרי תום העריכה משנות עוד משהו שניים שלושה פרק לפני הירידה לדפוס, ומשאירות עורכות מיואשות מקצועית, והחלטות שגויות בספרים שלהן. בחרתן עורכת? לכו איתה עד הסוף, העבירו דרכה כל תוספת או ההשמטה, ואל תורידו להעתקי שמש וודאי שלא לדפוס גרסה שכוללת דברים שלא עברה עליהם.
– אל תפשלו עם עניין הקרדיט. זה חלק מהותי מהתשלום שלנו לכל אנשי המקצוע שאנחנו עובדים איתם. אשרו עם העורכת שלכם את ניסוח הקרדיט, ודאו שיכנס לספר, ואל תאפשרו לאף אחד להשמיט אותו. אף פעם. כמו שלעולם לא תאפשרו למישהו להשמיט את שמכם שלכם מהספר.
– אל תעברו לעורכת אחרת בלי לסגור את הפינה עם העורכת הנוכחית. גם זה משהו שנעשה לא פעם. זה לא לעניין. לא טוב לכם עם העורכת? סגרו איתה את כל הקצוות, היפרדו ממנה, והתחילו עריכה עם עורכת חדשה.
אמנם עבודת העריכה היא מאתגרת, אבל תדעו שאתם בידיים טובות אם תרגישו שיש לכם במי לבטוח, שהעורכת שלכם רואה, במלוא מובן המילה, את הטקסט שלכם, ושאתם לא לבד בתהליך. עורכת טובה פשוט תעניק לכם את הביטחון הדרוש לקראת היציאה לאור. ותאפשר לספר שלכם להיות הכי טוב שהוא יכול להיות.
צילם: פלג אלקלעי
* * *